אני מניח שאמצא את עצמי בלאס וגאס, בלוס אנג'לס או בניו יורק, כעץ השתול על פלגי מים, רחוק מפוליטיקה ומיחסי ציבור ואוכל לעשות גם לביתי. ואתם? אתם תישארו עם הקרמניצרים.
שקופית:
סוף דבר
נדב (המשך)
א. מוטי תבע את מפעל הפיס באמצעות בא כוחו וזכה בבוררות בעוד שני מיליון ש"ח ממפעל הפיס בגין הפרת ההסכם. הכסף נתרם כמובן לקונצרן מפעלי הצדקה שלו.
ב. 'בני הכריש' שגנב את טבלאות השיטה מביתו של מוטי, גילה כי התוכנית שגויה והוא הפסיד קרוב לשמונים ושניים אלפי שקלים, עד שהפסיק את השקעותיו בתוכנית הדמי.
בני המושפל נאלץ להודות שהפעם הוא הובס.
ג. מיקה ומוטי טסו לארה"ב לזמן לא מוגבל. הנהג שהסיעם לנמל התעופה בארץ הייתי אני. עתה, לאחר המשפט היה למוטי ומיקה קשה ביותר עם החשיפה הציבורית הרבה. כשהגיעו לבית הנתיבות נאלצו השניים לפלס דרך בינות אלפי העובדים והמתנדבים של מוטי שבאו להיפרד ממנו ועמדו והריעו בלא הפסקה. בשער הכניסה לבית הנתיבות נפרדו השניים מידידיהם הרבים בנפנוף ידיים. מיקה רעדה מהתרגשות בכל גופה ומעיני מוטי זלגו דמעות בלי מעצור.
ד. מחקתי את תוכנת 'המחלבה' מהמחשב. בעקבות זאת תבע אותי מר קרמניצר בבית משפט שלא בפני, על השמדת חומר בעת היותי מועסק ע"י החברה. מוטי בתצהיר שהגיע לבית המשפט דחה את טענות קרמניצר ואמר כי היה זה הוא שהורה לנדב למחוק את התוכנה וכי היא רכושו הפרטי. מר קרמניצר שלטש עיניו לתוכנה הזאת עוד ברגע הראשון להשתלטותו על מפעלי הצדקה, ניסה לחפש את התוכנה בגיבויים השונים שנעשו במחשב אולם הוא לא מצא מאומה. התוכנה מעולם לא גובתה באמצעים הרגילים ובכוונה.