נדב (המשך)
לא רציתי לומר לו כי מעולם לא חיפשתי לעצמי ג'וב וכי יכולתי לעשות בחיי דברים אחרים, רווחיים הרבה יותר. על אף מאמציהם הם לא הצליחו להשחיר אותי, כל ספרי הנהלת חשבונות של ארגוננו נמצאו תקינים למהדרין.
נדב משתתק ולאחר זמן מה הוא ממשיך.
נדב (המשך)
לאחר כשלושה חודשים לערך גיליתי שמר קרמניצר פיטר לפתע מספר מנהלים מהחברות העסקיות שלנו ושתל בתוכן "מנהלים מקצועיים יותר". זאת כמובן תמורת "שיפור נאה בשכרם". אז כבר הבנתי לאן הרוח נושבת, פיטורי המנהלים שלנו שעבדו כמעט בהתנדבות בוצעו ברשעות לא קטנה ובהפתעה גמורה ובלי לידע אותי, כאחראי על המערכת. לפיכך, לאור הבנתי את המצב החלטתי לעשות מעשה.
לבי שותת דם על דרך עזיבתי אך הרגשתי היא שאין מנוס מצעד זה. כל מה שאני יכול לומר לכם זה היזהרו מהמנהלים השותים את דמכם בלי שתרגישו, המשרתים את עצמם תחת שישרתו אתכם. עם השלמת השתלטות מפעל הפיס על הארגון שלנו יפתח מר קרמניצר בקרוב בקמפיין פרסום אדיר בשם "הנדיב" ובו תהילתו על קומפלקס המפעלים שהקימונו אנו. מעשה זה יהיה בבחינת "הרצחת וגם ירשת". אל תטעו, מודעות העיתונים יכריזו על מבצע "הנדיב" שבו מר קרמניצר יככב כמעטיר חסדים על המוני בית ישראל. זיכרו כי לפני שהכול התמוטט היה שם אחד בשם מוטי, שניצח את השיטה ושמעולם לא חיפש את התהילה והייתי גם אני, תלמידו ומשרתו.
אני מדבר אליכם עתה מנמל התעופה בן גוריון בלוד. בעוד כשלושים וחמש דקות אעלה על טיסה בכיוון אחד ללאס וגאס. שם מחכים לי ידידי ורעי מוטי וחברתו הנפלאה מיקה. אני משאיר לכם הכול. מעולם לא חיפשתי את השררה, את הפרסום או את התהילה. חשתי חרדת קודש לשרת את עם ישראל בתפקידי זה, אך עתה, כשהשתנו הדברים, הסתיים תפקידי והחלטתי לפרוש, כמו מוטי. אסע לחפש את מזלי אתו, שם בגולה.