מוטי
זר לא יבין זאת אבל כל מי שאי פעם הוציא משהו ממפעל הפיס יזכור את הטעם המתוק עד יום מותו.
מיקה (מגחכת)
סוטה. אתה מת שאיזה יום אבוא אליך לשים אזיקים על ידיך.
מוטי צוחק בקול רם.
מוטי
כן, את יכולה לקשור אותי באזיקים למיטה שלך, כבר עכשיו.
מיקה קמה.
מיקה
תמשיך לחלום.
פנים. יום. חדר ישיבות מנהלים במפעל הפיס
מר קרמניצר, מנכ"ל מפעל הפיס, מסתודד בקצה אולם ישיבות המנהלים עם יועצו. עוד כשישה עשר מנהלים מתיישבים על כורסאות המנהלים בציפייה שמר קרמניצר יואיל בטובו לסיים את ענייניו ולנהל את ישיבתם. לאחר דקות ספורות מתפנה המנכ"ל ומתיישב בראש השולחן. הוא לא מבזבז זמן.
מר קרמניצר
רבותי המנהלים והדירקטורים, בשבוע האחרון עושה רושם כי "הדליפה" שלנו אכן נעצרה. לא נרשמה כל פעילות חריגה בתוכניות צ'אנס שניים, שלושה וארבעה. במידה והנושא לא יעלה יותר לסדר היום שלנו, כלומר, "המפצח" שלנו לא יצליח יותר לשבור את התוכניות שלנו, נבליג ונעבור לסדר היום על הפסדינו עד כה בצ'אנס אחד. במידה והוא יצליח לפצח גם את התוכניות האחרות, נצטרך להגן על עצמנו מפניו. שמו וכתובתו כבר שמורים אצלי. קיבלנו אותו מחוקר המשטרה. המדובר בבחור צעיר העובד כגרפיקאי בחברת תוכנה קטנה בגבעתיים, רווק, יש לו כנראה חברה חדשה, בלתי מזוהה עדיין. יש לו אופנוע עמו הוא נוהג לנסוע ברחובות העיר ולעבור מידי כמה דקות בין דוכני הפיס השונים.