חוץ. בכביש המתפתל בתוך יער – לילה
המפקד של רבקה מסיע אותם במכוניתו בתוך הכביש המתפתל ביער. בתוך המכונית אומר המפקד ליאן.
המפקד של רבקה
בסך הכול באתי לחלץ אתכם מכאן. מצפוני לא מרשה לי שהסיפור שלך
יסתיים בצורה כה אומללה!
חוץ. בפארק, לא רחוק מהחללית – לילה
מכוניתו של המפקד של רבקה עוצרת בגלגליה על הדשא, למרגלות החללית. הוא יוצא מהמכונית ויאן ורבקה בעקבותיו.
המפקד של רבקה
אני מציע לכם להזדרז, אני לא יודע כמה זמן נותר לכם עד שירדפו
אחריכם.
יאן ורבקה עומדים מול המפקד שלה. ידו של יאן מחבקת את רבקה.
יאן
תודה. אני מעריך את היוזמה שלך לחלץ אותנו מהווילה. אני אשמור
על רבקה כבבת עיני.
המפקד של רבקה (בנימת השלמה)
היו שלום. אני כבר לא אראה אתכם.
רבקה גוחנת ומנשקת את מפקדה השמן והקרח.
רבקה
תודה על הכול.
המפקד נשאר לעמוד ליד מכוניתו וצופה ברבקה ויאן, אוחזים ידיים, מטפסים במעלה הגבעה לעבר המדרגות של החללית החשוכה. כשהם מתקרבים למדרגות הן מוארות לפתע באור לבן חיוור כאילו הן מזמינות אותם לעלות. רגע לפני שהם עולים במדרגות הם מסתובבים פעם אחרונה לעבר המפקד ומנופפים לו בידיהם. לאחר מכן הם עולים במדרגות ונעלמים בתוך החללית. האורות החיוורים שהאירו את המדרגות נכבים. והמדרגות עולות ונבלעות בתוך בטן החללית.