ועלינו. הם לא נגדך, אבל הם לא יאפשרו לך לצאת לבדך. רק איתי. אין
גם טעם שתצא, כי המקום הזה מבודד. בכל אופן, אני המלווה הרשמית שלך.
יאן מתיק עיניו מהנוף ומסתובב לעברה.
יאן (בציניות)
לאחר קבלת הפנים שזכיתי לה בשובי הביתה, את מהווה הפתעה של ממש.
לא חשבתי שהמדינה שחקרה ועינתה אותי, עכשיו תשקיע בי וכול זאת
לאחר שהם הגיעו למסקנה שאני מטומטם חסר זיכרון, שלא יכול לעזור
להם בכלל בחקירת החלליות, התנהגותן ובשאלה מה קרה עם החטופים…
רבקה
אני מצטערת על שאתה מרגיש פגוע, המדינה צריכה לעשות מה שהיא
צריכה לעשות כדי להגן על עצמה. במיוחד לאור העובדה שבחמישים
השנים האחרונות, לא למדנו מאומה על החייזרים מלבד זאת, שהם
השתמשו בכדור הארץ כבמגרש החנייה שלהם. (שתיקה קצרה).
הבנתי שאתה בן שבעים, אבל אני רואה לפני בן עשרים.
יאן מחייך.
יאן
את כאן כדי לשרת וללוות אותי?
רבקה
כן. האם תרצה משהו ספציפי?