יאן
תאמיני לי, אני יודע. היה לי זמן לחשוב על זה. חמישים שנה.
רבקה
ומה בכלל יש לראות שם?
יאן
החללית ריקה מחייזרים. בואי איתי, זו תהיה לך חוויה של ממש.
הוא שולח את ידו ותומך בגבה של רבקה לעידוד. יאן משדל אותה להסכים. רבקה לא מעוניינת לעלות במדרגות לתוך החללית והיא מנערת את עצמה ממגעו.
יאן
בואי, לא תצטערי. חבל שאלך פנימה לבד. אמרת שאת תלווי אותי
בכל אשר אלך…
רבקה מתלבטת עם עצמה. יאן מושיט לה את ידו ומחייך ולבסוף היא נעתרת והולכת איתו.
רבקה
זה רק בגלל שאני חייבת ללוות אותך…
הם עולים לאיטם במדרגות המובילות פנימה לתוך החללית עד שהם נבלעים בתוכה.
פנים. לשכה של מנהל – יום
רבקה עומדת מול דלת כניסה שקופה למחצה של הלשכה המפוארת. בדיוק כשהיא מתכוונת להקיש על דלת הזכוכית, הדלת מזמזמת לאות פתיחה. נשמעת קריאה מבפנים.
מנהל
כנסי רבקה, כנסי, הדלת פתוחה…
רבקה הודפת את דלת הזכוכית ונכנסת ללשכה. המנהל שלה מחייך לעומתה. איש שמן וקרח יושב על כורסתו. הדלת מאחוריה נסגרת בנקישה.