נתנאל
בוא ניכנס הביתה, אכין לכם קפה אבל תחילה תתנו לכלבים להריח אתכם. ותלטפו אותם. מאוחר יותר אלמד אתכם את הפקודות לשלוט עליהם, כי הם ממש גדולים.
ויקטוריה וסאשה מתקרבים לכלבים שנראים נינוחים והם מלטפים אותם. לאחר כדקה נתנאל מוסר את המקל שלו לידיה של ויקטוריה ולוקח את שתי המזוודות הכבדות לעבר שער החצר הקטנה שעץ גדול מצל עליה בפתח הקרוואן הראשי. הם נכנסים פנימה. נתנאל מראה להם את היישוב הזעיר, מדובר בשלושה קרוואנים, הראשי שבחזית הגדול שביניהם. בין שלושת הקרוואנים יש פינת ישיבה מוצלת עם ברזנט, נסתרת מעיני כול ואחרי הקרוואן השלישי, במרחק מה, יש מבנה שבו מוחזק הצאן. שני הכלבים שמלווים אותם בדרכם הקצרה לחצר הקרוואן, מתיישבים בצל העץ שבחזית.
שקופית:
לאחר כשבוע
חוץ. גבעה נידחת בשומרון – יום
ויקטוריה יוצאת מפתח הקרוואן, השמלה שלה קלה וסנדליה תנכיות. זה יום קיץ לוהט. הנוף מרהיב ומתחת לגבעה, במרחק של כקילומטר וחצי כביש צר ומתפתל. כמאתיים מטרים לפני הכפר הערבי יש הצטלבות בדרך בה הכביש עוקף את הכפר ופונה בדרך לא סלולה למעלה הגבעה בה הם גרים. מכונית מגיחה לעבר היישוב, עולה במעלה הגבעה ונעצרת כמאה מטרים מקבוצת הקרוואנים הקטנה. גפני יוצא ממכוניתו. הוא מתקרב לעבר ויקטוריה.
גפני
מה שלומך ויקטוריה?
ויקטוריה
הכול בסדר. סאשה יושב ומשלים את ספרו החדש על הלוחמה הביולוגית. יש לו את כל החומר כך שהוא לא צריך לתקשר עם אף אחד, אז הוא יושב וכותב ומארגן את כל החומר שלו…