ולאדימיר גונח את גניחותיו האחרונות. ניקולאי מזדקף תוך כאבי תופת בידו השבורה והמדממת. נתנאל מגיע אליהם, לופת את ולאדימיר, מעמיס אותו על גבו ונושא אותו אל עבר המכונית. ניקולאי מדדה אחריו. נתנאל פותח את דלתה האחורית של המכונית ודוחף את ולאדימיר הגוסס אל המושב האחורי, מתעלם ממצבו הסופני.
ניקולאי פותח בידו הבריאה את דלת הנהג. הוא מתיישב בכבדות במכונית ובידו הבריאה מצליח להתניע את המכונית. הדם מידו המרוסקת מטפטף על מכנסיו ורצפת המכונית. אט אט המכונית בעלת התו הדיפלומטי גולשת החוצה מהגבעה ופונה שמאלה. סאשה יוצא החוצה לחצר הקרוואן, מצטרף לויקטוריה ולנתנאל כשרובהו בידו. הם צופים במכונית המתרחקת. כשהמכונית מגיעה לצומת עם הכפר היא פונה ימינה לתוך הכפר.
נתנאל
הוא לא שפוי. הם יחסלו גם אותו!
ויקטוריה
כנראה שהוא לא יחזיק עד בית החולים עם יד מרוסקת, לכן הוא נכנס לכפר הערבי.
נתנאל
שם תהיה קבורתו. זה כפר עויין ביותר. לא יעניין אותם המכונית הדיפלומטית, הם יתעללו בגוויתו!
סאשה
את חושבת שהם יעצרו כאן?
ויקטוריה
אלה רוסים והכבוד שלהם חשוב להם. הם לא יוותרו לנו. הם לא יפסיקו לנסות ולהתנקש בנו. לעולם!
פנים. בשגרירות הרוסית – יום
הבוס של ולאדימיר עומד בחדר כשמתקרבת אליו מזכירתו.
הבוס
יש לך תשובות בשבילי? לא שמעתי מולאדימיר וניקולאי.