סאשה
אני מבין.
ויקטוריה
לאחר מותך המפואר בתערוכה אצל טטיאנה יפתחו את הצוואה ויגלו כי הורשת את כל רכושך, ובעיקר את התמלוגים הצפויים לך מהספר, למדינת ישראל.
סאשה
אני רואה שחשבת על הכול.
פנים. גלריה בתל-אביב – יום
כבר כמעט צהרים כשלגלריה השוממה נכנסת ויקטוריה. היא מסיירת בין הציורים בלי להיעצר כמעט. רוב הציורים הם פשוט כתמי צבע דהוהים על הקירות. היא מגיעה לחלק האחורי של הגלריה. היא מסתכלת בקפידה על מצלמות האבטחה ומגלה כי האזור האחורי נטוש לגמרי ממצלמות. היא מתעכבת עוד מספר דקות בחלק האחורי. בנקודה זאת ויקטוריה נמצאת באזור מת מבחינתה של המשגיחה על הגלריה באותו זמן. היא מגלה דלת בחלק האחורי, מנעול בתוכה. היא בודקת בשקט אם היא נפתחת.
חצר גדולה מלאה עשבים שוטים מתגלית לה, וגדר נמוכה תוחמת אותה מהרחוב. היא סוגרת בשקט את הדלת. היא עוזבת את הגלריה תוך שהיא מחייכת חיוך רחב לאישה המשגיחה על הגלריה. ביציאה היא הולכת מסביב לגדר הנמוכה של הגלריה לחלק האחורי שלה ומזהה את הדלת האחורית היוצאת אל החצר מוכת העשבים. היא לא רואה בפתח האחורי מצלמות אבטחה.
פנים. בחדרו של סאשה – לילה
ויקטוריה
כבר ביקרתי בגלריה ומצאתי איך לביים את סצינת ההתנקשות.
סאשה
כן.