ולאד
אם את צריכה עזרה לוגיסטית או אם יש לך בעיה כלשהי, תתקשרי למרכז התרבות הרוסית ותבקשי את ולאד. כולם מכירים אותי שם.
הוא קם ומסתלק. ויקטוריה פותחת שוב את המעטפה החומה שוב, מביטה בצילומים של סאשה. אצבעה מלטפת את התמונה, לפני שהיא מתנערת ממקומה, אורזת את המעטפה שוב, מכניסה אותה לתוך שקית הניילון השחורה ומסתלקת מהמקום כשהיא משאירה שטר של חמישים שקל על השולחן.
פנים. בחדרה של ויקטוריה – יום
ויקטוריה יושבת מול השולחן, אקדחה מונח על השולחן מפורק לחלקיו. היא מעבירה יד על שערה כדי לסדר אותו. אחר כך היא מתחילה להרכיב את האקדח במהירות ובמיומנות. היא מסיימת בדריכת כלי הנשק ולחיצה על ההדק. נשמעת נקישה מהאקדח הריק.
חוץ. במטווח – יום
ויקטוריה מתקרבת אל מדריך המטווח. הוא עומד על יד אדם בקו בו עומדים היורים ומדריך אותו בעמידה מול המטרה.
ויקטוריה
שלום בחור. אתה אחראי על המטווח?
הבחור
כן. מה את רוצה, סבתא?
ויקטוריה
לירות. לעשות מטווח.
הבחור (משועשע)
את יודעת להחזיק נשק? בשביל מה את צריכה לירות באקדח? בבעלך?
ויקטוריה שולפת את אקדחה ודורכת אותו בתנועה מהירה ומיומנת.
ויקטוריה (מתבדחת)
כן. בבן זוגי.