סאשה (בבוז)
התרנגולות הללו… הראש שלהן מלא בקש.
ויקטוריה מלקקת את הגלידה שלה.
ויקטוריה
היום חם, תאכל את הגלידה, שלא תימס ותלכלך את החולצה שלך.
סאשה
כן המפקדת.
פנים. שולחן מבודד בעומק בית הקפה – יום
ויקטוריה יושבת ושותה בכיף את כוס הקפה בוקר שלה ומעיינת במספר דפים שהודפסו לה, מתוך ספרו של סאשה. אל בית הקפה נכנס בחור נאה בגיל 30 בעל חזות פנים סלאבית. הוא נושא שקית שחורה גדולה ודי כבדה. הוא נכנס לבית הקפה ומסתכל לכל הצדדים כמחפש מישהו. הוא מתקרב באיטיות אל שולחנה של ויקטוריה.
אלמוני (ברוסית)
סליחה, האם את ויקטוריה?
ויקטוריה (עונה לו ברוסית)
אתה יודע שכן, ואתה שואל סתם. מי אתה?
אלמוני (ברוסית, VOICE OVER)
זמנים חדשים, זמירות ישנות.
ויקטוריה נדרכת מיידית. היא אוספת את הדפים שלה ומכניסה לתיקה באיטיות שלא תראה את בהלתה הרגעית. היא מתעשתת מהר.
ויקטוריה (עוברת לרוסית)
אני שומעת.
אלמוני
יש לנו עבודה בשבילך…