סאשה (מחייך)
מצטער לנפץ לכן את האשליות, אני כותב ספר על הנשק הכימי של ברית המועצות, רוסיה ועל ההיסטוריה שלו.
ויקטוריה מתחילה למחוא כפיים בקצב איטי. היא קמה ממושבה ומתקרבת לסאשה. היא נעה בתנועה איטית של מה שנראה כחיזור מוסווה.
סאשה (מוקסם)
עם מי יש לי העונג?
ויקטוריה
ויקטוריה. זה שמי ואני נמצאת כאן כבר כמה שנים כך שאוכל לעזור לך להתמצא בשטח בית האבות. אם תרצה לדעת משהו, על הנהלים או על האנשים כאן, אני כאן כדי לעזור לך.
סאשה
לכבוד יהיה לי.
הוא מגיש לה את ידו והיא אוחזת בה ומסתובבת סביבו. הזקנות מביטות בה בעיניים כלות, רואות כיצד חוטפים להן את הטרף.
ויקטוריה
בוא ואוביל אותך לחדר האוכל, עוד כעשר דקות אוכלים כאן ארוחת צהריים.
סאשה ממשיך לאחוז בידה וכך הם פוסעים החוצה מן האולם למסדרון צדדי אחר המוביל לחדר האוכל. עדת הזקנות מתחילות לנוע גם הן בעקבותיהם כלהקה, לעבר חדר האוכל.
END FLASH BACK
חוץ. בספסל ליד הגלידריה – יום
סאשה וויקטוריה יושבים על הספסל, בידיהם גביעי גלידה.