לואיז
בהחלט, כי אנחנו נשים לכל דבר. הדי. אן. איי שלנו הוא אנושי לגמרי. וגם איתי, אתה תרגיש במוקדם או במאוחר את האהבה שאנו מרגישות כלפיך.
עמוס
בוא נגיע לחדר, הלילה זה הלילה האחרון שלנו בים המלח. לא ארצה למנוע ממך את התענוג…
לואיז גוחנת ומנשקת את עמוס על לחיו. הוא עוצר את המכונית בצד הכביש ומנשק את לואיז בחום, הפעם שפתיו נושקות לשפתיה. הוא מחדש את הנסיעה. בית המלון כבר נראה מרחוק, בין כל בתי המלון של ים המלח.
פנים. חדר המיטות בבית המלון – ערב
עמוס מחבק אליו את לואיז. הוא מפשיט אותה באיטיות ומושיב אותה על המיטה הזוגית. אחר כך הוא מתפשט כולו וגוחן לחבק אותה כשהוא עומד על ברכיו. עמוס משכיב את לואיז ובסבלנות רבה מלטף אותה בכל גופה, לשונו מתעכבת על פטמותיה. אצבעותיו משחקות בה וכשהיא מוכנה אליו הוא חודר אליה, אנחותיה נשמעות היטב בחלל החדר עת היא מגיעה לשיאה.
לואיז
זה היה נפלא. אין אצלנו במילון מילה שיכולה לתאר את התחושה שהענקת לי. תודה לך.
עמוס
התענוג היה כולו שלי.
לואיז מתהפכת ונשכבת עליו.
לואיז
אני רוצה עוד.
עמוס
רק רגע מותק, זה לא עובד אצלנו ככה, תני לי כמה דקות עד שאהיה מוכן שוב…