חוץ. ליד שער הכניסה המוביל למכון – בוקר
קהל של כמה עשרות מפגינים עומד ליד השער. כמה אוטובוסים מגיעים ופורקים עוד כמה מאות מפגינים המצטרפים למצור סביב השער. השוטרים אינם בנמצא בשעה זאת של הבוקר.
פנים. במטבח המכון – בוקר
לידיה ניגשת לעקיבא המסיים את ניקיון המטבח לאחר ארוחת הבוקר.
לידיה
עקיבא, אני שמה לב שלאחרונה צמחה לך הילה סביב גופך וראשך. האם אתה רוצה לספר לי משהו על כך?
עקיבא עומד נבוך, אך לאחר כמה שניות הוא מתעשת. הוא בולע את רוקו.
עקיבא
כן, אני יוצא בלילות לחממה שגילינו. מנסה להבין מה קורה שם.
לידיה (בחריפות)
אתה יודע שאסור לנו לנסוע בהר לבדנו. אתה בטח יודע מזה.
עקיבא
כן לידיה, ולכן אני נזהר כפליים.
לידיה
לי זה לא עזר, לא הייתי רחוקה מלמות בתוך ההר. אני רואה את ההפרות שלך בחומרה רבה.
עקיבא
אני מצטער. אבל כשאני בתוך החממה, בבריכה או באש, או במבנה האטום, אני מרגיש שאני מתקדם.