פנים. באולם ההרצאות – יום
כפיר, אורי ולידיה ישובים בכורסאות כשעקיבא עומד בבגדים קלים ונקיים ומסביר את הממצאים.
עקיבא (בנימת התנצלות)
אני רואה את הסרט, כמוכם, בפעם הראשונה.
לידיה
זה בסדר עקיבא. בוא נראה מה הבאתם.
האולם מוחשך. והתמונות מהפנס מראשו של עקיבא מוצגים על המסך. המצלמה מקרינה את כל הדרך שכפיר ועקיבא עשו, החל מנקודת היציאה של הקלנועיות לאורך דפנות ההר. טבעות הנחש המקיפות את ההר נראות כאילו חיות וזזות תוך כדי תנועת הקלנועית שנראית זעירה לעומת מימדי קירות ההר הענקיים. צבע הסגול-תכלת שולט. המראה בהחלט מפחיד. הדרך שהקלנועית עושה הינה בתולית, קרקע ההר מלאה שכבת אבק בתולית ללא עקבות או חריצים. בשלב זה תקרת ההר ודפנותיו מוארים באורות צהבהבים המרקדים על גבי רצועות הנחש הסגולים תכולים. עקיבא וכפיר יורדים מהקלנועית ומגיעים לעבר החממה השקופה. הם מסיטים את דלת הכניסה השקופה ולאחריה את הדלת הפנימית המבודדות את פנים החממה מהחלל שבחוץ. הם נכנסים לתוך האזור הנקי. כפיר מתכופף ובודק בידו את קרקע הגבעה.
כפיר (לעקיבא)
הקרקע כאן היא שונה, אין כאן אבק. היא קשה. זה אזור נקי.
עקיבא
צריך לבדוק אם האוויר בחממה רעיל או שניתן לנשום כאן ללא מסכות אב"כ. נביא בפעם הבאה מד חומרים מזהמים כדי לבדוק את האוויר בחממה.
לידיה אומרת מתוך אולם ההרצאות החשוך.