רחל
כן עקיבא. אני יודעת שהוציאו אותך מהמוסד של היתומים בגיל שנתיים.
עקיבא
העבודה בהר גרמה לי לראות את מה שהיה במוסד של היתומים, את זיכרונותי הראשונים. בגיל שנתיים עדיין אין זיכרונות. כלומר, לא זוכרים כלום, אבל עכשיו אני זוכר.
רחל
אוי עקיבא, זה נהדר.
עקיבא
ראיתי את הורי המאמצים בגיל צעיר כל כך…
פנים. במוסד היתומים – יום
באולם לא גדול קבוצת זאטוטים מתרוצצת. בצד אחד של האולם עומד זאטוט ומתייפח, אחת מהמטפלות מנסה להרגיע אותו ללא הצלחה. בפינת האולם עומדים זוג צעיר ומביטים בילדים. הם לבושים באופנה של לפני כמה עשרות שנים. אחד הילדים ניגש אליהם ובפנים מחייכות אומר להם. הוא מניף את ידו הקטנה ואצבעו הזעירה.
עקיבא (כזאטוט)
סו-כ-ריה.
הוא אוחז בכנף מכנסיו של הגבר ומושך אותו קלות. הגבר מתכופף לעבר הזאטוט ומרים אותו. הילד לא נבהל ונוגע באפו של הגבר. גבר והילד מחייכים זה לזה. הגבר שולף מכיסו סוכריית טופי ומציע אותה לילד מול פניו. הילד לוקח את הסוכריה.
גבר
אני חושב שניקח את הילד הזה…
האישה
כן, הילד הזה מוצא מאוד חן בעיני.