פנים. בחממה – יום
כפיר ועקיבא נמצאים בתוך החממה.
עקיבא
עכשיו אני אסיר את המסנן של מסיכת האב"כ שלי. אם יקרה לי משהו, תרכיב את המסנן שלי בחזרה ותחלץ אותי מכאן במהירות.
כפיר (בחשש)
אתה בטוח במה שאתה עושה?
כפיר לא גומר לשאול את עקיבא והוא מוריד את המסנן שלו מהמסכה שלו. הוא נשאר לעמוד על רגליו, בטוח בעצמו. ידו אוחזת במסנן. הוא נושם נשימות עמוקות של אוויר נקי. לאחר כחצי דקה מתוחה הוא אומר.
עקיבא
נראה שהאוויר בתוך החממה נקי.
כפיר (לחוץ)
תחזיר את המסנן למסכה…
עקיבא
תן לי עוד דקה. האוויר כאן משכר מכמה שהוא טוב וצלול.
לאחר דקה, הוא מרכיב את המסנן בחזרה למסכת האב"כ שלו. הם יוצאים מתוך החממה ועולים על הקלנועית. הם נוסעים לאורך קירות החממה לאורכה. כמאה מטרים מהבריכה הצהובה, מתחלף הצבע המוקרן על הנחשים שעל הקירות באור ירקרק מהבהב. הם מגיעים לגבעה קטנה נוספת בתוך החממה, שפולטת להבה ירוקה. הם נעצרים מולה ומתבוננים בשתיקה אל תוך החממה. פתח נוסף מוביל אל תוך החממה. לאחר כמה דקות של תצפית הם ממשיכים במסעם לאורך החממה מבחוץ ושוב, לאחר כמאה מטרים הם מגיעים לא לגבעה כי אם למבנה אבן כלשהו. הם מאירים אותו בפרוג'קטור שמותקן מעל הקלנועית והמבנה נצבע באור בהיר. לא נראה בו שום פתח, אין סביבו שום פעילות ושום אורות. כחמישים מטרים משם מסתיימת החממה הארוכה. רק אז הם מסתובבים וחוזרים שוב בדרך ליציאה מההר.