חוץ. יום. בסככת הצל הקטנה של הקרוואן
נווה יושב בצל הסככה הקטנה ומחכה למישהו שיקפיץ לו את מה שביקש מהאפסנאי של משרד ראש הממשלה. לאחר זמן, מגיע טנדר זהה לשלו. הוא עוצר ליד הקרוואן ומתחיל להוריד את החליפות ואת בלוני החמצן. הוא פותח את דלת הטנדר, מפעיל בעמידה את המחשב הנייד שלו המשמש כשלט רחוק והרובוט דמוי האדם (של בוסטון דיינמיקס) יוצא בגמלוניות מהקבינה. הוא נעמד לצדם של נווה והנהג שהביא אותו.
נווה
אל תברח, אני ואתה נכנסים לחליפות האלה וניגשים להר. אני צריך שיהיה איתי עוד מישהו, למקרה שמשהו יקרה.
מפעיל הרובוט
היום שלי אבוד ממילא, אז אני נהנה קצת משמש מדברית.
נווה דוחס את עצמו לחליפת האב"כ. הוא נראה דומה לאסטרונאוט כשהוא נועל את הקסדה על ראשו. הוא לוקח את המסור החשמלי וניגש לעור הקשקשים, שם הוא ממשיך לנסר מאותה נקודה שנעצרה. מפעיל הרובוט עומד כמה מטרים מאחורה וצופה בנעשה. לאחר כמה דקות נווה משלים את עבודת הניסור והחתך דמוי הדלת נופל החוצה אל אדמת המדבר. ענן עשן עולה מהפתח שנפער ולוקח לו כמה דקות להתפזר ולהיעלם. נווה מציץ לתוך החור השחור שנפער בקיר.
נווה (למפעיל הרובוט)
בוא נכניס את הרובוט לתוך ההר, אבל תחילה תדליק את הפרוז'קטור שעל ראשו של הרובוט. שנראה מה קורה שם.
הרובוט מוכנס לתוך הפתח. מפעיל הרובוט עומד ומסתכל בשלט המפעיל את הרובוט. על השלט שבגודל מחשב נייד, רואים תמונה של מה שרואה הרובוט. הם מסתכלים על צעדיו של הרובוט הגמלוני נעלם מבעד לפתח בדרכו לתוך ההר. עקביו מעלים ענני אבק, כאילו הוא על אדמת הירח. באור הפרוז'קטור שעל ראשו של הרובוט נראה כאילו הוא הולך בתוך סופת שלג כחולה. לאחר כמה שניות מתבהרת יותר התמונה ומסתבר שהוא נע במרחב עצום ריק.