לידיה (מתרגשת)
ראיתי משהו. אבל זה היה קצר, לשנייה או שתיים.
יחיאל
בואי נשתמש במאוורר.
הוא ניגש לקצה החדר ומקרב את המאוורר לעבר הכוס שעל השולחן. המים בכוס רועדים ממשב הרוח.
לידיה
תראה, תראה!
לעיניהם הנדהמות הם רואים מעין הולוגרמה של האיש. הם לא רואים את האיש אך הם רואים את מה שעיניו ראו. הם רואים אותו בצעירותו, עת הוא נוקע את רגלו, אח"כ רואים את החתונה שלו עת הוא מגיש כוס יין לכלתו, אח"כ היא מלטפת את בטנה כשהיא בהריון ולבסוף תמונת הצבא הגדול של שאול המלך מול הצבא הגדול לא פחות של הפלישתים. בהבזק עין רואים מרחוק את שאול ובנו, רגע לפני שהכוחות הנלחמים מתנגשים זה בזה. במהומת הקרב האיש נלחם מול לוחמים פלישתים. אחד הלוחמים הפלישתים תוקע בו חרב. התמונה נעלמת.
יחיאל
האם את ראית את מה שאני ראיתי?
לידיה
כן, יחיאל.
יחיאל
זה הרבה יותר ממה שראו בתקשור.
לידיה
בתקשור רואים רק איך האיש מת.
יחיאל מתלהב.