שרה
היי שלום חברה. הייתי לצדך כל הזמן, למה לא דיברת איתי?
היא מזדקפת, עדיין בוכה, ונסוגה לאחור.
פנים. יום. במעבדה
יחיאל יושב במעבדה חסר מעש ושפוף בגלל המאורעות. ההלוויה השפיעה עליו גם כן. נווה נכנס.
נווה
חזרנו לעמדת התחלה. נשארנו אני ואתה. שרה נפרדה מאתנו לצמיתות, היא אפילו לא רצתה לחזור לקחת את המיטלטלין שלה. אני אארוז לה אותם ואשלח לדירתה.
יחיאל
אולי היא תירגע?
נווה
אין סיכוי, היא נחושה לעזוב את כל מה שקשור להר.
יחיאל חיוור, אוחז את בטנו.
נווה
מה קרה, יחיאל? אתה חיוור.
יחיאל
אני לא מרגיש טוב, כנראה זה משהו שאכלתי אחרי ההלוויה. יש לי כאבים חזקים בבטן. אני חושב שאני זקוק לבית חולים.
יחיאל מתקפל, מכווץ את עצמו מרוב כאבים.
נווה
בוא, אקח אותך לבית החולים. זה שעה ושלושת רבעי מכאן.
יחיאל חלש מכדי לענות. הוא מתענה בכאבים הפתאומיים שתוקפים אותו.