חוץ. יום. הר בנגב
קבוצת חיילים במסע ליד הר גדול בנגב. קיץ, והחיילים, שפלגי זיעה נוטפים מהם מחפשים רק מקום צל. אחד החיילים מצביע לכיוון צלע ההר.
חייל
הנה, מאחורי צלע ההר יש שם צל.
החיילים נגררים אחריו עד שמגיעים קרוב להר התלול, שם הם מוצאים מקום בצל ההר. הם מתיישבים, חלקם אף נשכב על הקרקע בעייפות גדולה. חלקם מוציאים מימיות ושותים בלגימות גדולות. קבוצת החיילים נחה, שקט ממלא את המקום. לאחר כחצי שעה, במקום בו הם נחים, קרני השמש משיגות אותם שוב והם מזדקפים בטרוניה.
חייל
לעזאזל, השמש הזאת.
אחד החיילים מרים את עיניו סביב ורואה משהו מוזר.
חייל
תראו, יש שם מערה.
חלק מהחיילים מתקשים לקום מרבצם, אחדים מצטרפים לחייל שמגלה את המערה. הם ניגשים אתו לפתח המערה.
החייל שגילה את המערה
בוא נראה מה יש כאן.
הוא מזנק ראשון ומשתחל לתוך פתח המערה.