יהודה
אני לא יודע על כך מאומה, אבל אני מברך על כך.
אתם מפקירים את המתנחלים למול הפלשתינאים בלי נשק ותחמושת ואתם רוחצים בניקיון כפיכם.
גבי מתרתח. הוא מתקרב ליהודה בצורה מאיימת.
גבי
צא מביתי! ברגע זה!
יהודה קם. הוא יוצא לכיוון הכניסה, תמר רצה אחריו וקוראת לאביה.
תמר (בציניות וכאב)
תודה אבא! באמת! תודה!
FLASH BACK
פנים. לילה. חדר המפקד בשער הכניסה לכיוון קדומים
שיירה של שני האמרים, שני זחל"מים ושני מובילים הנושאים עליהם טנקי מרכבה חונה מול שער המוביל לקדומים. שלושה חיילים עם כובעי גרב על פניהם מחזיקים באקדחים. אחד מהחיילים מכוון את אקדחו לרקתו של מפקד השער.
חייל
פתח את השער.
מפקד השער
אני לא יכול! יכסחו אותי.
החייל מכה באקדחו בפניו של מפקד השער. דם מתחיל לנזול מלחיו השסועה. לרגע נדמה שמפקד השער ייפול אולם הוא מצליח לעמוד.
חייל
הנה, אתה כבר מכוסח, אף אחד לא יעשה לך בעיות. תן לנו לעבור ואלה שיבואו לחקור אותך אחר כך, לא יוכלו להאשים אותך בכלום.