יהודה
לא. אני חושב על מחר בבוקר. בעצם, היום בבוקר.
אנחנו צריכים לדבר.
תמר
אוקיי.
היא מתיישבת לצדו של יהודה.
יהודה
אני חושב שהזמן הגיע ואת צריכה להחליט אם את רוצה לחיות ואיפה. כרגע אני נחשב עריק מצה"ל ואנו לפני מלחמה אכזרית ביהודה ושומרון. האם את אוהבת אותי מספיק כדי להצטרף אלי בשומרון ולחיות אתי, למרות שאולי אפצע או אמות? אני הרי שייך למנודים.
תמר
איזו שאלה בכלל?
היא מלטפת את עורפו של יהודה.
יהודה
הגבולות כבר נסגרו. את צריכה לבוא איתי מחר אחרי הצהרים. איני יודע מה צופן העתיד. תחשבי טוב לפני שאת עונה.
שתיקה קצרה. תמר קמה ולובשת בגדי בית.
תמר
כדאי שתישן קצת, עוד מעט בוקר.
יהודה
לא, אני לא אוכל להירדם. בואי נשתה קפה.
תמר
אני מבינה שהיום זה היום. הערב תוכרז מדינת יהודה.