מפקד השער
בסדר. רוצים קפה?
מפקד חוליית המתנחלים
כן. כן.
מפקד השער
אוקיי, כמה דקות ואני יורד.
חוץ. לילה. בסככה ליד השער
חברי החוליה ויהודה ניגשים לסככת ישיבה הנמצאת כעשרים מטרים ימינה מהשער ומתיישבים. סביב שולחן מרובע מתכתי גדול יש ספסלים. לאחר כמה דקות, נפתח פשפש קטן בשער הגדול, ומפקד השער עובר אותו עם קנקן קפה גדול וכוסות חד פעמיות בידיו. מיד אחרי שהוא יוצא אל חברי החוליה, השער מאחוריו נסגר באדיקות. מעל השער יש מגדל שמירה. מישהו עומד שם עם מקלע מכוון לחבורה. מפקד השער מניח את הקפה על השולחן, החברה כבר כולם ישובים מסביב.
מפקד השער
מצטער שאין מה ללעוס.
יהודה
לא נורא. הקפה שהבאת מספיק טוב.
אחד המתנחלים
הי, תגיד לחבר במגדל שלא יהיה כל כך עצבני. אנחנו עדיין לא פלשתינאים ולא טרוריסטים.
מפקד השער שורק למגדל שמעל השער ומראה לו ביד סימן שיוריד את נשקו. השומר מוריד את נשקו והנשק נעלם מהחלון.
מפקד החוליה
אז מה, הממשלה מכריחה אתכם לסגור את השער מפנינו, כאילו אנחנו מצורעים?!