יחיאל
בואי אקנה לך גלידה.
לידיה
וניל דובדבנים, שיזכיר לי את השמלה הלבנה של היצור והדובדבנים שיזכירו לי את עיניו.
יחיאל צוחק.
יחיאל
אבקש תוספת של דובדבנים למנה, שלא תשכחי אותו.
לידיה
אתה יודע שבשבוע הבא מסתיימים שלושת החודשים החופשיים שלי. אני חייבת לחזור לעבודתי.
יחיאל מקבל את מנת הגלידה בשביל לידיה מהמוכר. הוא מגיש לה את הגלידה והיא מזדרזת ללקק אותה כדי שלא תימס.
יחיאל
בואי, תישארי איתנו, יש לך "אקשן" איתנו, יהיה כיף.
לידיה (בצער)
הלוואי ויכולתי, יש לי חולים לטפל בהם, ואני צריכה לשמור על הקריירה והוותק שלי. אחרי הכול אני רופאה מנתחת.
יחיאל (מאוכזב)
חבל, זה יכול היה להיות מושלם.
לידיה (מנחמת אותו)
אל תדאג מותק, אני לא עוזבת אותך. בסופי השבוע אשתדל להגיע אליך למכון. ונהיה בקשר טלפוני כל השבוע.
פנים. יום. בעמדת המזכירות של המכון
יחיאל ונווה עומדים לפני עמדת המזכירות. לידיה מצטרפת אליהם, נושאת מזוודה קטנה.