האישה
אולי מוטב שלא תדע… (מתחרטת) אני, אני חברת כנסת.
נועם
אני מבין. אני לא מתעסק בפוליטיקה, אבל בפוליטיקאיות דווקא כן.
נועם מתיישב ליד האישה. היא לא מראה שום עכבות. הוא מושיט לה את ידו והיא אוחזת בה, פיו גוחן לנשקה והיא נענית לו בשמחה.
פנים. יום. הבר הקטן ברחוב הירקון
המדאם יושבת כרגיל, על הכיסא הגבוה שלה מעבר לבר.
המדאם
חיכיתי לך.
נועם נכנס ומחייך.
נועם
מה שלומך?
המדאם
הכסף שלך מחכה לך כאן כבר יומיים, חשבתי שאתה לחוץ על הכסף…
נועם
כן. אבל לא היה לי זמן להגיע.
המדאם שולפת ממגירה מאחורי הבר מעטפה גדולה חומה ומטילה אותה על שולחן הבר. נועם מחייך, ניגש למעטפה ופותח אותה. ערימה של שטרות של מאה ומאתיים ש"ח מציצים אליו מהמעטפה.
המדאם
ספרתי בדיוק, במו ידי. יש כאן כמעט חמש עשרה אלף. עבדת קשה בשביל זה. כל שקל ושקל מגיעים לך.
נועם נראה מרוצה. הוא מתכוון לקחת את המעטפה.