פנים. יום. סלון ביתו של נועם
נועם יושב בכורסא שלו בסלון, הקביים לצדו, ולידו אשתו מלכה.
בצד הסלון, כלובו הגדול של התוכי שלהם. הטלוויזיה מציגה משחק כדורגל, הקול חלש, כמעט מושתק.
מלכה
אני כל כך שמחה שהסכמת להרכיב את הפרוטזה הזאת.
ידו מחליקה על שלה. והם מחייכים.
נועם
בואי למיטה מותק, אני חם.
הוא גוחן לנשק אותה, ידו נוגעת בסנטרה ומכוונת את פיה לפיו.
לאחר מכן הוא קם, נעזר בקביו כדי להגיע לחדר שינה. הוא מתיישב בכבדות על המיטה. אשתו מלכה מגיעה אחריו. דלת חדר המיטות נסגרת אחריהם.
פנים. בוקר. חדר מיטות
מלכה ונועם שוכבים זה לצד זה, מוטלים על גבם. שמיכה קלה מכסה אותם. המזגן בחדר עובד.
מלכה
הייתי זקוקה לך. עכשיו אוכל להעביר איכשהו את היממה הקרובה בבית החולים.
נועם
כשתחזרי הביתה אחכה לך, את אוהבת כשאנו עושים אהבה כשאת ממוטטת.
מלכה מתהפכת על צידה ומנשקת את נועם.
מלכה
מותק, אתה צריך להתגלח. ואני צריכה לקום למשמרת שלי.
היא קמה מהמיטה, נועם חוזר לישון.