פנים. יום. במסדרון המלון.
הם יוצאים שניהם לעבר הפרוזדור של המלון המוביל לחדרים השונים. נועם מציץ שוב בטלפון הנייד שלו, מוודא את מספר החדר.
האישה הולכת לפניו, והוא הולך בכוונה באיטיות אחריה. האישה נעצרת בדיוק בחדר שאליו הוא הוזמן. היא פותחת את הדלת עם כרטיס מגנטי. הוא שואל אותה.
נועם
סליחה, הוזמנתי גם אני לחדר זה.
האישה (בהפתעה)
או, לא ידעתי שתקדים.
הוא מחייך ומראה לה את שעונו.
נועם
עכשיו בדיוק השעה.
האישה (נבוכה מעט)
בוא כנס, כנס.
הם נבלעים בתוך החדר, הדלת נסגרת מיד כשהם נכנסים. האישה מפעילה מיד את המיזוג בחדר החם.
נועם
את נראית לי מוכרת.
האישה מתיישבת על המיטה, ידיה על המזרון.
האישה
אתה לא מכיר אותי?
נועם
אני לא רואה הרבה טלוויזיה אבל ראיתי אותך בעבר כמה פעמים. לא זוכר באיזה הקשר.