מלכה (מתעצבנת)
שוב פעם התוכי המחורבן הזה פיזר את כל הטינופת שלו מחוץ לכלוב!
היא הולכת, לוקחת את המטאטא ומתחילה לנקות את הסלון ממאות הקליפות שפוזרו בו ע"י התוכי. היא תוקעת את עיניה המאיימות בתוכי הסורר.
מלכה
אם אתה לא רוצה שאמסור אותך לידיו של החתול הג'ינג'י של השכן עדיף לך לא להרגיז אותי.
התוכי מצטנף על המדף שלו. שקט כעכבר.
נועם יושב על כיסא המחשב שלו, רוכן על ספר ההוראות שבא יחד עם הפרוטזה. מלכה עדיין ישנה מהמשמרת הארוכה שלה. דלת חדר השינה סגורה.
קריינית (בקול רך, VOICE OVER)
ניסיונו הפאתטי של נועם למצוא דרך להשתיק את צ'יפ ה-AI הסורר, נידון לכישלון מראש. באותיות הקטנות בחוזה כתוב במפורש שלצ'יפ יהיו סמכויות להחליט מתי הוא מתריע לחולה על פעולה שהוא עושה שתזיק לו, או דיבור מסוכן של החולה (שהחולה מתכוון לעשות) או אם החולה נמצא במצב גופני או נפשי המובילים להתדרדרות או אפילו סיכון שכך יקרה.
בשעת ערב מאוחרת סוגר נועם את ספר ההוראות בנקישה של תסכול וקם ממקומו. התוכי כבר ישן. הוא פותח בשקט את חדר השינה ונכנס פנימה, סוגר אחריו את הדלת מתוך הרגל.
שקופית:
לאחר חודשיים וחצי
פנים. יום. בדירתם של נועם ומלכה
נועם הולך בדירה בחופשיות, הפרוטזה מתפקדת היטב. מלכה מגיחה בפיג'מה שלה לסלון. היא מפהקת.