חוץ. יום. ליד הכניסה לכנסת
אור השמש מכה באכזריות, היום חם במיוחד ואין אף ענן בשמים. השעון מורה צהרי היום. השד יוצא בהחלטיות מהמכונית. הוא שם פעמיו לשער הכנסת. הוא עובר את השער ומגיע לעמדת האבטחה. בהגיעו לעמדת הבדיקה הוא עוקף את התור ומתקדם פנימה.
עובד אבטחה
הי אתה! עצור!
השד ממשיך להתקדם כאילו איש לא דיבר אליו.
עובד אבטחה
עצור או שאני יורה!
השד ממשיך להתקדם. עובד האבטחה יורה יריית אזהרה באוויר.
גם זה לא עוצר את השד. עובד האבטחה יורה מספר פעמים באיש המסתורי. הכדורים עוברים דרך גופו של השד ולא משפיעים עליו כלל. הוא נעצר לרגע, מסתובב לעבר איש האבטחה ומסתכל אליו, עיניו הירוקות הזוהרות מזהירות את עובד האבטחה.
אל עמדת האבטחה מצטרפים שני עובדי משמר הכנסת שנזעקו לשמע היריות עם תתי מקלע. הם מרססים את דמותו של השד. הוא מחזיר את מבטו לעברם. הוא מניף את ידו בתנועה פתאומית והשניים כושלים, משתעלים ונחנקים למחצה. אחד מהם קורס אל הרצפה. השד עובר אותם כאילו הם לא קיימים.
פנים. יום. אולם הכניסה הענק של הכנסת
הוא נעמד בפתח אולם הכניסה של הכנסת ומביט סביב. שוטרים נוספים רצים עם תתי מקלע מקיפים אותו בחצי מעגל. הוא ממשיך ללכת פנימה לתוך הכנסת, כשצרורות כדורים עוברים חולפים דרך גופו.
פנים. יום. חדר
ראש האופוזיציה ישוב על כיסא, לא רחוק ממנו יושב יחיאל. שמורעם עומד כל הזמן. הוא מוריד את מעילו ושם אותו על משענת הכיסא. ראש האופוזיציה זז בכיסא באי נוחות. צרורות יריות חלשות נשמעות בחדר מכיוון האולם המרכזי.