חוץ. מחוץ לבית החווה – יום
סם עוזב את החווה ומתיישב בעייפות ברכבו. הוא שוקע בהרהורים.
חוץ. שדה חרוש תלמים – לילה
(כמתוך חלום, שחור/לבן).
באישון לילה רץ איש לבוש שחורים בכביש הצר המוביל אל בית החווה, מסכה שחורה על פניו. השקט והשלווה כמעט לא מופרעים. הרץ יוצא מגבולות השדה החרוש ונכנס למטע כלשהו. רק נשימותיו ונשיפותיו נשמעות.
חוץ. מטע – לילה
ראשו השחור בולט מעל קו הצמחים של המטע. לאחר כמה דקות הוא חוצה את המטע ומתקרב לבית גדול הנמצא כמה עשרות מטרים מהמטע.
חוץ. לפני הבית – לילה
הוא נעצר לפני דלת הבית הגדולה. הוא שולף ממכנסיו אקדח מוזר. דמותו נעלמת לפתע.
פנים. בתוך הבית – לילה
האיש נמצא בתוך הבית. הוא נע בשקט מקשיב לקולות רעשי הבית.
בדרכו למדרגות הוא עובר כלב גדול הנראה ישן בפינת חדר הכניסה. הוא נע על פני השטיח שעל המדרגות, עולה במדרגות לקומה השנייה בדממה.
פנים. בקומה השנייה – לילה
האיש נע בדממה ונעמד מול אחת הדלתות.
פנים. בתוך החדר הראשון בפרוזדור – לילה
הוא נמצא בחדר, הוא מתקרב אל הישנים. שני ילדיה הקטנים של המשפחה נמים את שנתם. הוא עוצר ומסתכל עליהם. אחרי רגע הוא נעלם שוב.
פנים. בתוך הפרוזדור – לילה
הוא מתקרב לדלת השנייה ונכנס לחדר.
פנים. בחדר השני – לילה
הוא מתקרב מסתכל על גבר ואישה הישנים במיטה הגדולה. רחש נשימותיהם נשמע. הוא עומד מעליהם, אקדחו בידו. האנשים הישנים לא מתעוררים. האיש מצמיד את האקדח לצווארו של הגבר. נשמע קול חרישי עת האדם מתעוות, גוסס ומת מוות פתאומי בתוך שניות. המתנקש נעמד מעל האישה. הוא גוחן מעליה, מביט בפניה הישנות. האישה ממשיכה לנום את שנתה בלי להתעורר. הרוצח מזדקף, ונעלם מהחדר לפני שהאישה תתעורר.