לידיה מזיזה את עצמה והכיסא עליו היא יושבת לצידו של עקיבא כך שהיא לא תסתיר לו את המסך והיא תוכל גם לצפות בסרט. האולם מחשיך ועל המסך מופיע הסרט שצולם בעת חדירת הרובוט להר. עוברות כמה דקות ארוכות עד שהכוננית הענקית נחשפת מתוך החשיכה ועליה הכוסות כמתוך ערפל. הסרט מסתיים והאור באולם ההרצאות חוזר.
לידיה
גילינו לאחר חקירה שבכוסות שעל הכונניות שוכנות נשמות של יהודים שמתו במהלך הדורות. בשלב ראשון גילינו דרך תקשור איך היהודים הללו מתו אבל פריצת הדרך האמיתית הייתה כאשר למדנו איך להפיח בכוס את חייו של בעל הכוס. בכוס נצרבת הדקה האחרונה בחייו של האדם, בדקה בה כל חייו עוברים ביעף מול עיניו. בכוס נשמרת הולוגרמה עם האירועים החשובים בחייו של האדם.
עקיבא
מדהים.
לידיה
עכשיו אראה לך כיצד אנו פועלים בפועל.
האור באולם מוחשך. על המסך מופיע סרטון ובו שני אנשים בבגדי אב"כ נוסעים בקלנועית לאורכו של כבל חשמל המשתרע באולם ומוביל מכוננית לכוננית הבאה. ענן אבק כחלחל מלווה את אחורי הקלנועית. לידיה עוצרת את הסרט.
לידיה
שים לב, ההר מלא באנטימון, זה חומר טבעי רעיל. בשביל זה אנחנו לבושים בבגדי אב"כ במהלך שהותנו בהר.
עקיבא
אז אני מבין שבגדי האב"כ הם חלק בלתי נפרד מהתנועה בתור ההר.
לידיה
נכון. ועכשיו לשלב הבא.