המכון 5 – דף 37

רחל

בעזרת השם.

חוץ. צומת נידחת בנגב – בוקר

מכוניתו של עקיבא מגיעה לצומת ממנו הוא לקח טרמפ ע"י לידיה.

בצומת הוא מתעכב מספר שניות ואחר כך פונה ימינה לעבר כביש האספלט הצר ממנה הגיע מכוניתה של לידיה. הוא נוסע בדרך כעשרים דקות עד שהדרך מתמזגת לשביל הפטרולים של הגבול בין ישראל למצרים. הוא חוזר על עקבותיו, הפעם בנסיעה איטית ובודק את שולי הכביש. כמה ק"מ משם הוא מוצא שביל שיצרו גלגלי מכוניות, שביל כורכר המוביל לקבוצת הרים בהמשך, לצידו של ואדי יבש. עקיבא עוצר את רכבו יורד מהמכונית ובודק את סימני הכביש. נראה שמכוניות רבות כבשו את שביל הכורכר הזה. בהחלטה של רגע הוא שב למכוניתו יורד מהכביש ונוסע על שביל הכורכר. לאחר כרבע שעה של נסיעה הוא מוצא את עצמו נכנס לחניון של המכון. הר שטוח שעליו המכון ושתי מכוניות עומדות בחנייה. הוא חונה לצד הוואן הגדול ויוצא ממכוניתו.

פנים. במעבדה במכון – בוקר.

אורי וכפיר יושבים בשולחנות המשמשים לגילוי ההולוגרמות ובודקים כוסות.

פנים. בעמדת המזכירות – בוקר

לידיה מתעסקת עם ניירת כלשהי. לפתע היא שומעת צרצור אזהרה. זה אחד מאמצעי הזהירות שנוספו למכון אחרי הפשיטה וההרס של הבדואים. היא לוחצת על מתג ומסך מחולק לארבעה חלקים נחשף.

במסך יש צילום של פתח המכון ואולם הכניסה, החניה בחוץ, דלת הכניסה למחסנים מאחורי המעליות והפרוזדור הרחב בקומה העליונה של המכון. עקיבא, הפעם במכנסים שחורות ובחולצה לבנה ושציציותיו בולטות אל מתחת לחולצתו, מופיע בחניון, יוצא ממכונית הרנו קליאו הישנה והחבוטה שלו. לידיה עוקבת אחר דמותו המזוקנת של עקיבא נחלצת מהמכונית ושמה פעמיה לפתח המעבדה בה נמצאים אורי וכפיר.

לידיה

יש לנו אורח בלתי צפוי. תפסיקו את העבודה שלכם לעת עתה.