רב
אתה כמו נחשון בן עמינדב שקפץ למי ים סוף בטרם נבקעו לשניים. עשית לנו שירות גדול.
ראובן (מצטנע)
רק עשיתי את מה שהטלתם עלי לעשות… (שתיקה קצרה). ראיתי את האור למרות שהייתי בחשיכה.
פנים. לילה. בבית החולים
יחיאל שוכב על מיטת בית החולים, תחבושת עבה על רקתו וגאזה מעטרת את ראשו, מחזיקה את התחבושת מעל הרקה. לידיה יושבת לידו זמן רב. הוא עדיין ישן, תחת השפעת תרופות. לידיה קמה, מנשקת את יחיאל הישן על לחיו בזהירות, לא להעיר אותו.
לידיה (לוחשת)
תישן יחיאל, תישן.
היא עוזבת בשקט את החדר.
שקופית:
ימים ספורים אחר כך
פנים. יום. בבית החולים
יחיאל ער, הוא נראה חלש אך יחסית למה שהיה עת הביאו אותו לבית החולים הוא נראה טוב. לידיה מגיעה לחדר ואורזת את מעט מטלטליו של יחיאל, בעיקר דברים שהיא עצמה הביאה לו. יחיאל מסיים לאכול את ארוחת הבוקר הדלה שמגישים בבית החולים. המגש מונח על השולחן/ארון שלצד החולה.
לידיה
היום אתה משתחרר. נגיע אלי הביתה, הכנתי לך-
יחיאל
אל תכעסי מותק, אני צריך להגיע למכון. הוא נטוש לגמרי.
לידיה (בכעס)
אל תתחיל איתי.