לפתע הבדואים מפנים את תשומת ליבם לרעש מוזר כאילו ההר יונק את אוויר חדר הכניסה.
כמה דמויות עטויות בשמלות לבנות בסגנון תנ"כי, עיניהן אדומות קורנות מפחידות, מופיעות לנגד עיני הבדואים הנדהמים.
אחד היצורים (בקול צרוד)
אסור לכם להיכנס לבטן ההר!
הוא מסמן בידו שאסור להם להיכנס. אחד הבדואים פולט צרור יריות לעבר הדמויות, אולם הן לא זזות ולא נפגעות.
אחד היצורים (בקול צרוד)
אתם יכולים לירות בנו כמה שאתם רוצים. אנחנו לא נפגעים, אבל אל תגרמו לנו לפגוע בכם.
הבדואים מבינים שמי שעומד מולם אלה שדים. הם פותחים בזעקות שבר, זורקים את כלי נשקם ובורחים לעבר פתח המכון.
יחיאל מתעלף.
פנים. יום. במחלקה בבית החולים
לידיה בודקת את אחד החולים כשהטלפון הנייד שלה מצלצל.
לידיה (במורת רוח)
כן, אני בעבודה עכשיו.
היצור (VOICE OVER)
שלום עליכם.
לידיה מזהה את הקול הצרוד. היא לא מתבלבלת ומשנה את טון דיבורה.
לידיה
עליכם השלום.
היצור
החבר שלך שוכב כאן פצוע, הוא יהיה בסדר, תבואי עם אמבולנס לחלץ אותו.