מה המשמעות של דבריו של בר כוכבא?
שהלחץ שבו היה נתון הכריח אותו לפתח רגשות ולהבין מה זה המילה "פחד". מכאן הדרך הייתה קצרה להפעיל את זיכרונותיו עם הצוות הקודם שלו הוא הורגל, הצוות שהיה לו במרכבה שבע, צוות של חמש בנות שעזר לו להפעיל את הכלי. הדמיית הצוות שלו באופן וירטואלי הקל עליו את הבדידות האיומה להיות לגמרי לבד בשדה הקרב, בלי שיהיה לו עם מי לדבר.
אני רוצה לצטט לכם עוד מדבריו של בר כוכבא.
"זה כמו להיות בתעלות של מלחמת העולם הראשונה בוורדן, עם העכברים, הבוץ, הקור, ההפגזות הבלתי פוסקות והקטל. לבד. לגמרי לבד. לכן רציתי שיהיו איתי עוד כמה שיחלקו איתי את המשא הקשה הזה… אם לא בגוף אז לפחות בנפש".
והמשמעות של דבריו של בר כוכבא היא שהלחץ עליו גרם לו לפתח רגשות, השתייכות למטרה ורצון להיות חלק מקהילת הלוחמים. (שתיקה קצרה).
אני חושב שיש לנו כאן פריצת דרך. לא עוד רובוט מיכני וחסר רגשות אלא מישהו הלוחם עם מטרה, מישהו עם רגשות לצד שלנו. אם תשאלו אותי, אז אני מעדיף את בר כוכבא עם המוטיבציה והרגש על פני מכונה נטולת רגשות. לדעתי, יש להמשיך לתת למנועי הבינה המלאכותית בוורסיות שמונה הבאות לתרגל את הטנק עם צוות וירטואלי כדי ליצור לו מצע של זיכרונות, כך שיעזרו לו פסיכולוגית לא להישאר לבד ולהמשיך את הלחימה בהצלחה.
בר כוכבא, כפי שאני מכיר אותו ישמח לייעץ לנו על מסלול התירגול הרצוי לצוות הוירטואלי… זו דעתי מכל הפרשה, ואני רוצה לומר עוד דבר, אני ממש גאה בבר כוכבא, לא רק על לחימתו אלא גם על האומץ שלו לדבר על החולשות שלו.
יואב מסיים את נאומו ויורד מהבמה. עשרות המוזמנים מתחילים למחוא לו כפיים. מפקדו עולה על הבימה שוב.
המפקד של יואב (מתוודה)
כל הנאום האחרון של יואב היה בלתי ידוע לי, כנראה שהוא דיבר איתו אחרי שהוא גילה את דבר הבאג. בכל אופן תודה לכם על ההשתתפות. נצטרך לבצע ישיבה נוספת כדי להכריע מה לעשות להבא לאור המידע שהוצג לנו.
האורות באולם נדלקים והמוזמנים גולשים החוצה מהאולם.
כותרות סוף הסרט
פנים. גלידריה – לילה
יואב ואביגיל יושבים ליד שולחן בגלידריה ואוכלים גלידה ענקית בצלחת גדולה, כל אחד מחזיק כפית בידיו והם צוחקים תוך שהם אוכלים.
יואב
את חושבת שבר כוכבא רואה אותנו עכשיו?
שניהם מתפוצצים מצחוק.
סוף