היא צועדת לעבר החוף, יוצאת מאזור הגלים הגבוהים אל אזור המים השקטים יותר, קצף רב על פני המים. היא יוצאת מהמים אל החוף ופוסעת לעבר מגרשי החניה השוממים. משם היא נעלמת באחת הסימטאות. השחר הופך ליום.
חוץ. בים – יום
עמוס שוחה במעמקי הים. הוא מתעכב על אחד מגושי הבטון שנראים אכולים ע"י האצות המוזרות, ממשש בידיו את הבטון ששוליו אכולים. המצלמה מתעדת את המתרחש כל הזמן, הזרקור הזעיר שעל המצלמה מאיר במעט את החושך ששורר.
עמוס יורד עד לקרקעית הים, לבחון את אחד מפתחי המערות המסתוריות. ולצלם אותה. מישהי דמויית מדוזה צפה לידו. אין למדוזה משושים או זרועות ציד והיא נראית כפעמון חצי שקוף, עשוי מחומר דמוי ג'לי. עמוס פונה אליה ומצלם אותה מכמה זוויות. המדוזה נעה לאיטה במים תוך שהיא דוחפת את עצמה על ידי פתיחת וסגירת הפעמון.
חוץ. על היאכטה – יום
עמוס ודני יושבים בסלון היאכטה, בירות בידיהם. מצלמתו של עמוס מחוברת למסך הטלוויזיה הענק. הם רואים את עמוס שוחה מסביב לגוש בטון ענק, אכול בחלקו על ידי אצות.
דני
תפשת צילומים מרהיבים.
עמוס
שים לב, גוש הבטון ממש מתפורר תחת האצות הללו, הן ממש אוכלות אותו…
עמוס יורד לקרקעית הים כדי לראות את אחד מפתחי המערות. אדמת הים חולית, בצבע שחור.
עמוס
ופה רואים את פתחי המערות. הם לא גדולים יותר מחצי מטר, אפילו קצת פחות. הפתח חשוך וכשאני מאיר אותו אני לא רואה כלום בפנים.