הגזבר
אוקיי, ההסכם בינינו תקף. רק אדפיס אותו ונחתום עליו כדי לסגור את העסקה.
לאחר ההדפסה והחתימות ניגש הגזבר אל אחד הארונות שבחדרו. הוא פותח את הארון עם מפתח מצרור מפתחות עבה שהוא מחזיק בידו. על המדף העליון מונחת קופסת פח בגודל של עשרים סנטימטרים על עשרים סנטימטר עם כבל מחשב המזדנב ממנו. הוא שולף את הקופסה מהארון ומחזיק אותה בידיו. הכבל מחשב מתדלדל למטה מתחת גוף הקופסה.
הגזבר (מתנצל)
היא כבר שבועיים לא בחשמל, סביר להניח שהבטרייה שלה כבר מושבתת, תצטרך לטעון אותה מההתחלה. מצטער, אחרי נאום ההתפטרות שלה מאיתנו, לא ראינו צורך לשמור אותה בחשמל.
הוא נושף על קופסת המתכת לסלק את האבק סביבה ומוסר אותה לקובי. קובי נוטל אותה.
קובי
אין לך איזו שקית?
הגזבר
לא, אבל יש לי מעטפות חומות גדולות, בגודל שלדעתי יכול להספיק.
קובי מקבל מעטפה חומה גדולה ומחליק לתוכה בעדינות את דבורה.
קובי
אז שלום ולהתראות, נהניתי לעשות איתך עסקים.
קובי לוחץ את ידו של הגזבר ועוזב את החדר, מחזיק בידו מעטפה חומה נפוחה. איך שקובי עוזב את החדר, הטלפון מצלצל.