אני רואה לא מעט סרטים שאין בהם כלום, סרט עלילה שיכול להיות כשלעצמו מעניין, אך הוא נטול מסרים, מלבד להעביר לך שעה וחצי. אני מאוד אוהב סרטים וסדרות עם מסר שירגש ויגרום לך לתובנות חדשות, להסתכלות חדשה.
אני למשל, עוטף את סיפורי בישראל עתידית ועל רקע זה מספר על מסע או רומן. התלכיד הזה יוצר השפעה כפולה, גם גיבורי הסיפור שעוברים מסע עם עצמם שמוביל אותם ומשנה אותם תוך כדי, וגם הנוף, המראות וארץ ישראל עצמה שגם היא עוברת מסע משלה.
הסרט "המזח", ביוטיוב (la jetee (1962, ששימש השראה לסרט "12 הקופים" הוא ענק, וניתן למצוא אותו ביוטיוב או בסינמטקים. הסרט הזה אגב עשוי בעצם רק משקופיות, ממוסיקה וקריין. אני ממליץ מאוד לראות אותו, הסרט קצר, הקצב שלו אחר מסרטים רגילים אך זהו סרט מצמרר שהקדים את זמנו. ההשפעה שלו על התסריט של "12 הקופים" הינה אדירה, והם גם נותנים לסרט "המזח" קרדיט בתחילתו. לסרט: https://vimeo.com/502812461
הסדרה החדשה בנטפליקס, "ימים", על אסון פוקושימה, חזקה מאוד, כי היא מציגה את האמת העירומה והמזעזעת לפנים, בכל הנוגע לסכנות הגרעין.
דוגמא לא טובה לדעתי היא הסדרה האלמותית על הזומבים, "המתים המהלכים". כולם יודעים כל הזמן מה יהיה, שיקטלו המון ראשי זומבים וגם שחלק מהגיבורים בסדרה יחוסלו. אחרי ראיית כמה עונות הבנתי מה חסר בסדרה, התפתחות עלילתית. המתים המהלכים משנים את הסצינות והמיקום בכל עונה, רמת האלימות עולה ועולה, אבל מהותית הם לא השכילו לפתח את הנושא מלבד המצאת עוד ועוד דרכים לקטל הדדי של זומבים ואנשים. מה היה קורה אם היתה מתגלית תרופה לזומבים? איך העלילה היתה מזנקת? זה לא מחייב את הסידרה להיגמר, מספיק שיש התפתחות, תקווה, כדי לראות את העונה הבאה של הסדרה. המתים המהלכים הינה סדרה מנוונת שהולכת שוב ושוב באותו מקום, בעוד רמות האלימות והאכזריות שבה עולות מעונה לעונה עד כי היא כבר בלתי ראויה לצפיה.
היתה סדרת זומבים אחרת, איני זוכר את שמה, שבה היה מישהו שהצליח לשמור על "אנושיותו" ולא להפוך לזומבי, אלא להישאר בן אדם. לוקחים אותו לאיזה מעבדה בארה"ב, כדי למצוא דרכו איזה תרופה או חיסון, אבל עד סוף הסידרה כולם מתים בדרך. סוף לא מוצלח לדעתי, כי גם אם יש מסר, הוא לא חד מספיק ולא נותן תקווה לצופים.
סרט או סדרה ללא מסרים אין להם תכלית קיום, רק בזבוז של זמן שבו אתה לא לומד משהו, אלא רק בוהה במסך.
סופר או תסריטאי טוב שואל את עצמו מה המסר שאני רוצה להעביר לעולם.
הסרט "ראשומון" הוא יצירת מופת פנטסטית שבה שודד תופס ביער את הסמוראי ואשתו, קושר את הבעל ואונס את האישה, לאחר מכן נרצח הבעל בדו קרב ע"י השודד באותה זירת פשע. ארבע עדויות שונות, ארבעה סיפורים שונים בתכלית זה מזה. של האשה, של השודד, של רוח הבעל שמועלה באוב ע"י מכשפה, ושל איכר שעבר במקום. כל אחד מהם מספר וורסיה שונה של אונס ורצח ולכל אחד מהם יש אינטרס (כך שלא ניתן לסמוך על עדותם). יש לסרט מסר חזק שתצטרכו לראות אותו בעצמכם. הסרט נמצא ביוטיוב ושמו rashomon והוא נוצר ב1950 ע"י קוראסווה, תחפשו אותו עם כתוביות באנגלית. למרות שהסרט איטי ולא מתאים לקצב של הסרטים היום, הוא סרט חובה. אני מפנה אתכם ליוטיוב, תחפשו גם את הקטע (בעברית) "ראשומון ובחורש – ריונוסוקה אקואגאווה". זה אחד הסרטים הכי גדולים שנעשו אי פעם.
סרט אלמותי אחר הוא "2001 אודיסיאה בחלל", שנוצר ע"י הגאון ז"ל סטנלי קובריק. סרטי המד"ב עד לסרט זה היו של חליפות חלל וקסדות מגוחכות מפלסטיק. עד היום כל סרטי החלל שואבים השראה מהצבעים הקרים של אפור ולבן וממבנה החללית שעיצב קובריק בסרטו 2001, כמו גם לבושם של האסטרונאוטים וקסדתם. זה גאוני לראות את תלבושות האסטרונאוטים וקסדותיהם בסרט, האמינות למראה גם בימינו אלה. גם האפקטים שנוצרו בסרט מתרחשים עד היום בסרטים מאותו ז'אנר, שישים שנה ויותר אחרי.
בלייד ראנר הוא סרט מושלם (1982) המעלה שאלות על מותר האדם על האנדרואידים (תסריט מושלם). המוסיקה של ואנגליס בסרט היא יצירת מופת בפני עצמה (מוסיקה מושלמת). ראיית העתיד היא כה סוריאליסטית שאת/ה מרגיש/ה את זה בעצמות (תפאורה מושלמת). נקודת השיא של הסרט היא המונולוג של האנדרואיד ששרד, רוי, הנואם את נאומו רגע לפני מותו. אותן דקותיים של משחק הקנו לאותו שחקן תהילת עולם. גם איכות המשחק של האריסון פורד ויופיה של האנדרואידית מדהימים (שון יאנג). כל אלה התחברו ליצירת מופת שקשה יהיה להגיע לרמה כזאת אי פעם.
תראו ביוטיוב את סצינת השיא של הסרט, מותו של רוי, האנדרואיד חסר הרחמים, המשוחק פנומנלית ע"י Rutger hauer.
Tears in the rain, blade runner (9/10) movie CLIP (1982) HD
ועוד קטע מרתק ביוטיוב
Tears in the rain | why is it so special?
תראו מה זאת שלמות קולנועית.
עד כאן להיום.
