הבלוג – היום נדבר על לארה 19/06/23

זה אחד משני התסריטים שלי שהם אוניברסליים. כל השאר עוסקים בישראל חלופית או עתידית. לארה היה התסריט הראשון שכתבתי והוא עבר שינויים רבים לאורך השנים.

הסיפור לארה מתרחש בתום מלחמת אזרחים איומה, שזיהמה את כדור הארץ לתמיד. האנושות פיתחה את האנדרואידים שישארו על כדור הארץ המזוהם וידאגו להביא אוכל ומים לאנשים שחיים מעל הקרקע, 3 ק"מ באוויר, זאת בזכות המצאה המבטלת את כוח המשיכה של כדור הארץ.
מלבד תמונות הנוף הנפלאות והמדכאות בו זמנית המופיעות בסיפור, יש כאן סיפור על קץ האנושות, בתקופה בה מעמד האנדרואידים מתחזק, ללא הולדה אלא דרך שכפול מודלים של אנשים מסויימים שנבחרו בקפידה.
החברה האנדרואידית היא חברת מעמדות, בדומה ליפן בתקופת הסמוראים. יש עובדים שחורים, נותני שירות, מנהלים, לוחמים ומפקחים. בסוף דרכם האנדרואידים עוברים מעין תהליך חרקירי שבו הם אומרים שיר פרידה מהעולם בדומה ליפן של תקופת הסמוראים.
בתסריט מתוארת ההסטוריה כפי שהיא התהוותה, דרך אופציית שיעתוק בני האדם במחיר שווה לכל נפש ולמה זה גרם, למלחמת עולם הרסנית על הזכות להשתמש בטכנולוגיה הזאת או לא.

אני יודע שזו משאלה מוזרה, אבל הסיפור הינו גן עדן למורים להיסטוריה ואזרחות ולסתם אנשים חושבים, ותקוותי היא שיום אחד ילמדו את לארה לעומק… אפילו בבתי הספר התיכוניים ומעל לכך.

לא אספר את הסיפור עצמו כדי לא לגרוע מהנאת הקוראים, אציין רק שזהו סיפור מסע עם לא מעט טוויסטים, בימיה האחרונים של האנושות.
אני ממליץ לכל אחד לקרוא את הסיפור הזה, להתבשם מהנופים הסוריאליסטים עם הסוף המדהים של התסריט, ולזכור שאנו צריכים לעמוד תמיד על המשמר…

הסיפור עומד לפני סיום תרגומו לאנגלית. הודעה על כך תבוא בעתיד הקרוב.