התשובה לכך היא שאם אדרוש כסף בצורה כזו או אחרת, או אפילו אדרוש רק את המייל שלכם בלי כסף, הרבה פחות אנשים יכנסו לאתר שלי ויקראו אותי. שואלים אותי למה אתה לא הולך לוועדות הקולנוע, ואני משיב, אלה מתעסקים ביצירה אחת שלך כל פעם, וזה דורש המון בירוקרטיה ובלגן, אני פשוט לא סובל את זה.
אז אמרתי לעצמי, קח, תן לציבור לקרוא את כל התסריטים, כולם ייהנו (או לפחות הרוב), ואם במקרה יעלה הרצון למישהו שירצה להפיק את התסריט שלי, מה טוב. אבל בינתיים התסריטים שלי יופצו לקהל הרחב. שלא יאמרו שיש כאן רק סרטי בורקס או סרטים המבזים את מדינת ישראל (ואת כולנו).
אמרתי שאני מתייחס ברצינות לתסריטים שלי כאל יצירות ספרותיות. יש לי בתסריטים גם מסרים על החיים כאן ובכלל, וחשוב לי להעביר אותם בתסריטי. אני משתדל בכל כוחי לא להיכנס לפוליטיקה ולכן אני מפליג אל מחוזות העתיד (ואולי בעתיד גם למחוזות העבר). להוציא מקרה אחד שבו כתבתי את התסריט יהודה. על תסריט זה אדבר בקרוב.
סרט פעולה רגיל אינו מעורר אותי מספיק. יכול להיות סרט פעולה שלי על רקע ישראל חלופית או עתידית, וזה נותן את כל הטעם לעלילת הסרט, נותן להינות מהדובדבן על הקצפת והגלידה. סתם לראות סידרה או סרט, שהגיבור מתייסר במהלכו ללא תכלית? לא מעניין אותי.
לידיעתכם, התסריטים שלי מגובים באתר בינלאומי לשמירת זכויות יוצרים ואם מישהו יעתיק את יצירותי או חלקן, הוא ייתבע. היום איני זקוק לכסף למחייתי וזה נותן לי את הדרייב להפיץ את תסריטי ברבים כדי שכמה שיותר אנשים יקראו אותם וייהנו.
ולסיום, אני רוצה להוקיר תודה לאדם יקר, אייל גראד, שליווה את סיפורי בראשית דרכי ולימד אותי איך לכתוב תסריטים. ייתכן שחלקכם שמע עליו או מכיר אותו, הוא מסתובב בינינו. תודה אייל.
בזאת אסיים היום.
